5.12.19
השעה 6 בבוקר, ואני בדרך לעוד תורנות.
אני מתייצב בנשקייה, ושואלים אותי "כן, מה אתה צריך?"
- "... נשק... מה אני כבר יכול לרצות..."
מאוד מוזר להיות בעמדה של השומר, צריך לשנות את כיוון החשיבה.
יצא לאחל לחייל שנכנס בשער המחנה "שמירה נעימה"...
בדרך כלל בשמירה של שער ירושלים, יש איתך מאבטח מתקנים, חייל שאיתך שאתה יכול לדבר איתו,
אבל הפעם כנראה שהחייל לא השכים קום, ואני נשארתי בדד.
השמירה עוברת סבבה, אם מדמיינים את החיילים שמגיחים מהפינות השונות אל השער, כמו זומבים.
ואתה מנטרל אותם, כשאתה בודק חוגר.
חוץ מלהראות חוגר,
אם מגיע אזרח,
יש לו קוד אישור שעשו לו מראש.
יש מערכת אישורים (מחשב) ששם בודקים את הקוד.
היום לא הגיע הבחור שמפעיל את מערכת האישורים.
אז מה עושים?
מכניסים את כולם...
הרגע הזה שאתה זוכר מישהו,
אתה רוצה להראות לו שאתה זוכר אותו, אבל זה לא הדדי.
איש האישורים הפחות מאושר בעצמו, הגיע סוף סוף לבוטקה,
אמרתי לו "מה קורה, אני זוכר אותך"
והוא: "מאיפה אתה זוכר?..."
תגובות של אנשים שהתעצבנו שבדקתי להם את החוגר:
"אני, אני, אל תדאג"
כאילו אני מכיר אותה....
חשבתי את בתחפושת כפרה.
יש אחד שהתעצבן שמצאנו שהחוגר שלו פג תוקף.
"אין דבר כזה חוגר פג תוקף!"
היה אחד שהוציא את החוגר, ושאל אותי לגביו:
"רק תזכיר לי מה זה"
-"חוגר..."
זה תמיד קיצוני,
אם אני בודק:
"איזו בדיקה קפדנית"
ואם לא:
"ואם אני מחבל?"
"ראית אותי כבר"
אנשים מצאו שיטה,
לאחר שרכב קיבל אישור, הם עולים טרמפ.
ואז לא צריכים להציג חוגר בכניסה,
מתפלחים לבסיס.
כמובן שגם על זה אני צריך להשגיח,
מרגיש כמו מ.צ. מעברים.
אז לאחר צפייה על חצי מהחוגרים במחנה, אני חוזר סוף סוף לבסיס שלי, ושמח שהחוגר שלי עדיין אצלי...
צה"ל.
השעה 6 בבוקר, ואני בדרך לעוד תורנות.
אני מתייצב בנשקייה, ושואלים אותי "כן, מה אתה צריך?"
- "... נשק... מה אני כבר יכול לרצות..."
מאוד מוזר להיות בעמדה של השומר, צריך לשנות את כיוון החשיבה.
יצא לאחל לחייל שנכנס בשער המחנה "שמירה נעימה"...
בדרך כלל בשמירה של שער ירושלים, יש איתך מאבטח מתקנים, חייל שאיתך שאתה יכול לדבר איתו,
אבל הפעם כנראה שהחייל לא השכים קום, ואני נשארתי בדד.
השמירה עוברת סבבה, אם מדמיינים את החיילים שמגיחים מהפינות השונות אל השער, כמו זומבים.
ואתה מנטרל אותם, כשאתה בודק חוגר.
חוץ מלהראות חוגר,
אם מגיע אזרח,
יש לו קוד אישור שעשו לו מראש.
יש מערכת אישורים (מחשב) ששם בודקים את הקוד.
היום לא הגיע הבחור שמפעיל את מערכת האישורים.
אז מה עושים?
מכניסים את כולם...
הרגע הזה שאתה זוכר מישהו,
אתה רוצה להראות לו שאתה זוכר אותו, אבל זה לא הדדי.
איש האישורים הפחות מאושר בעצמו, הגיע סוף סוף לבוטקה,
אמרתי לו "מה קורה, אני זוכר אותך"
והוא: "מאיפה אתה זוכר?..."
תגובות של אנשים שהתעצבנו שבדקתי להם את החוגר:
"אני, אני, אל תדאג"
כאילו אני מכיר אותה....
חשבתי את בתחפושת כפרה.
יש אחד שהתעצבן שמצאנו שהחוגר שלו פג תוקף.
"אין דבר כזה חוגר פג תוקף!"
היה אחד שהוציא את החוגר, ושאל אותי לגביו:
"רק תזכיר לי מה זה"
-"חוגר..."
זה תמיד קיצוני,
אם אני בודק:
"איזו בדיקה קפדנית"
ואם לא:
"ואם אני מחבל?"
"ראית אותי כבר"
אנשים מצאו שיטה,
לאחר שרכב קיבל אישור, הם עולים טרמפ.
ואז לא צריכים להציג חוגר בכניסה,
מתפלחים לבסיס.
כמובן שגם על זה אני צריך להשגיח,
מרגיש כמו מ.צ. מעברים.
אז לאחר צפייה על חצי מהחוגרים במחנה, אני חוזר סוף סוף לבסיס שלי, ושמח שהחוגר שלי עדיין אצלי...
צה"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה