עד עכשיו, בבסיס הסגור, התדירות שלי במכון הכושר הייתה יום כן, יום לא, יום למה לא, ואז שלושה חודשים הפסקה, כי מעייף.
אבל עכשיו עברתי לבסיס בו דופקים שעון ביציאה בשעה 17, ויש את כל הזמן שבעולם להירשם למשהו פרטי.
לאחר בירור אילו מחדרי הכושר בפתח תקווה נשארו בחיים ולא הפכו לאיזה סמטה אפלה באיזה קניון, מצאתי מקום בשם "אלקטריק ג'ים" מכון כושר שהוא 10 דקות מהבית.
נכנסתי לחד"כ, שם פגשתי את המאמן הרוסי, וגם הבעלים - איגור.
אחרי שנרשמתי, הראיתי לאיגור תוכנית אימונים של חבר - שם על זה פס.
אמרתי לו שיש לי פציעה ברגל - שם על זה פס.
איגור גם לא מדבר איתך, איגור צועק עליך, ולפעמים גם ברוסית.
מכירים את זינה, מאמנת ההתעמלות האמנותית מ "אנחנו במפה"? אז איגור הוא זינה בגרסא הגברית.
אמרתי לו ששכחתי להביא מגבת, והוא "אין מגבת? אין בעיה! יש לנו פה המון"
נורא מפוקפק...
אנסה לתאר את האווירה הכללית:
בעוד אתה מתאמן, וריח הזיעה נידף באוויר, אפשר לשמוע חוץ מהצלילים שמושמעים במכון, את חריקת המכשירים תוך כדי אימון - ייתכן מהעובדה שרובם חצי שמישים, וקשורים באיזולירבאן.
במכון הזה תגלו, שאור בשירותים או מים קרים בקולר, זה לחלשים, ושהאוכלוסיה הכוללת היא רוסים, אתיופים ואני.
ואם כבר אנשים, יש כאן המון אנשים מוזרים:
מבוגר עם קוקו, עם חליפה בצבע ורוד-צהוב שנראה כמו מרקיד ריקודי עם,
אחד שמאוד אוהב להוציא לשון תוך כדי אימון,
ועוד אחד שהוא לא סוס, אלא דינוזאור - לא משנה מתי אני בא למכון, באיזה יום או שעה, הוא שם.
כמעט בטוח שהוא ישן שם.
למען האמת יצא לי לבוא כמה פעמים לראות אותו ישן על כורסא שם, אוגר כוחות לקראת האימון הבא.
אם צריכים שחקן לגלם את הענק הירוק, תפור עליו.
אז למרות כל החסרונות שהצגתי, המקום זול, נגיש, קרוב לבית, ואיגור אמנם צועק עליך, אבל זה רק כי אכפת לו ממך, והוא רוצה שתגדל להיות סוס.
סופ"ש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה