24.4.19
-
-
לכבוד סיפור מספר 80, החלטתי לכתוב על התורנות השנייה שלי בקבע, אחרי תורנות "נגד פנינה" בסיפור מספר 68 .
-
-
תורנות נגד אחסנה היא תורנות בת יום, שתפקידה לשמור על השומרים, ששומרים על מחסנים.
-
-
הגעתי בשעה 8:30 לבסיס, כאשר התורנות היא מ9:00 עד 9:00 יום למחרת,
באתי לנשקייה כדי לחתום על נשק, ואני רואה תור ארוך של אנשים שלא קיבלו נשק בעצמם.
-
-
כששאלתי לפשר העניין, הבנתי שעמית הנשקית החליטה לסגר עצמה בתוך הנשקייה, ולא לתת לאף אחד לפתוח את החלון.
כשניסינו להבין מה קורה, הבנו שחסר לנשקית 10 נשקים ובגלל זה היא בוכה בפינה אחרי מנעול.
תכלס היא מצאה דרך איך לא ללכת לכלא...לא לפתוח לאף אחד.
-
-
עכשיו אני עוד מילא, אבל יש פה אנשים שסיימו תורנות, מתים לעוף הביתה ולא יכולים להחזיר את הנשק, כי הנשקייה בסערת רגשות.
-
-
בשעה 10 התקשרתי לאמיר, נגד אחסנה יוצא, לעדכן אותו שהוא הולך לבלות קצת יותר זמן עם השומרים. הוא לא לקח את זה יפה.
-
-
בשעה 12, אחרי שהגיעה עלמה,חברה של עמית, להרגיע אותה, הסברתי לעלמה שאני כבר רעב ואם אפשר ללכת לאכול, כשהנגד השני סובל.
"כן, אני אמרתי שאפשר!" היא צעקה.
-למי אמרת? לעצמך? נשאת תפילה להוא למעלה?
-
-
אחרי ארוחת צהריים, חזרתי ב13 ועדיין, אין נשק כי מחפשים את הנשקים שהם איבדו, מצאו שבעה, חסרים שלושה.
עלמה אמרה לי "קח מטאטא או מגב במקום,
תדרוך חתולה, תמשוך לה בזנב, אין נשק.
-
-
רק בשעה 14, כשכבר ויתרתי, והלכתי לאחסנה לא חמוש, הם התקשרו אליי להגיד לי לחזור ושיש נשק. מרפי הזה...
-
-
אז רק אחרי 5 שעות מתחילת התורנות, יכולתי להתחיל אותה כמו שצריך.
אמיר אגב כבר ברח הביתה, לא עמד בזה והשאיר את החיילים ללא babysitter.
-
-
הגעתי לשמירה עם M16 ללא בננה (לא הביאו לי בנשקייה), ושמתי לב שאין מה לעשות.
כל השומרים דרוכים ב...להיות בטלפון ובמחשב,
ומסבירים לי שהגעתי לנופש.
כשהגעתי לחדר שלי באמת חיכו לי שני חטיפי Mars על הכרית...
-
-
בעיקרון לפי הלו"ז, כל שעה/שעה וחצי אני צריך לצאת לבדוק שהשומרים עדיין חיים, ושהם שומרים -- על השקט, בזמן שהם משחקים בטלפון.
-
-
אני מרגיש שאני מצטנן בחדר המטר על מטר שהביאו לי;
אבל המזגן לא על טמפרטורה נמוכה כ"כ.
אני מעלה את הטמפרטורה, ועדיין מתעטש.
מסתבר שהמזגן במקום להוציא קור, מוציא אבק, וזה מה שגומר אותי.
-
-
בתורנות רגילה, אתה מחפש לתפוס את אלה שמפקירים שמירה.
כאן, אתה מחפש לתפוס את מי שאשכרה מבצע את זה, ולטפוח לו על השכם.
כל חצי שעה החיילים צריכים לבצע פטרול, וזה לא קורה.
אז כשראיתי אחד מסתובב התמלאתי כולי גאווה... ואז ראיתי שהוא מדבר בטלפון.
-
-
הלו"ז המודפס שמביאים לנגדים הודפס בתקופת התנאים. כ"כ הרבה שורות לא רלוונטיות; ניסיתי להיצמד לרובן אבל זה פשוט היה לא הגיוני...
-
-
לדוגמא הייתה שורה של לבדוק שהמחסנים אכן נעולים, ולעדכן את יהודה, מפקד גף אחסנה.
עשיתי סריקה נרחבת, ומצאתי מחסן שבמקום מנעול, קשור באזיקון, מחסן שני שקשור עם חוט נחושת, ובשלישי יש פרצה בקיר הלבנים.
-
-
התקשרתי ליהודה מהדף, ענתה לי אשתו עם ילדים בוכים ברקע.
לא נתתי לזה להרתיע אותי, וביקשתי את יהודה.
סיפרתי לו את כל הליקויים, ואז הוא אמר לי
"למה אתה מעדכן אותי".
-
-
וגם המכשירים שנמצאים בתוך הבוטקה:
לחצן מצוקה, מכשיר קשר, מוטורולה.
אפשר להדליק אותם, אבל פה זה נגמר.
אין פה תקשורת תקינה לחמ"ל או למישהו שיידע שזה הסוף ופרצו לחוות המחסנים עליה אנו שומרים.
כששאלתי את איתן מה זה מכשיר הקשר שלא פועל בצד, הוא אמר "זה ליופי".
-
-
הכי קרבי היה לראות את אוהד חוזר מהמקלחת בחושך, לפתוח עליו בנוהל מעצר חשוד, ולגלות שיש לו אמצעי, כוונה ושמפו.
-
-
ואם ביום היה מפרך, אז בלילה רוב העיסוק שלנו היה להאכיל את סטיב החתול.
זכר אלפא שלא נותן לאף חתול להתקרב לפחית הטונה שלו.
ואם אתה מתקרב אליו עם הרגל (כאילו לבעוט בו) הוא חושב עצמו כשור ומתחיל לנגוח בה.
חתול מטורף.. יותר מידי אחסנות...
-
-
קמתי כל שעתיים בערך כדי לראות שהחבר'ה לא נרדמו.
חלק מהפעמים היו אמיתיות, וחלק חלמתי שקמתי לבדוק...
-
-
בוקר חדש, השמש הקיצה, ונגד אחר מחליף אותי.
ואני?
אני מרגיש שלשחק PubG זה קצת יותר משמעותי ממה שעשיתי הלילה...
-
-
צה"ל.
ממש PUBG
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה