מיד לאחר סיום יום ההורים שהיה בבסיס
שלי, אני ומשפחתי המשכנו לעיר שכה קרובה לבסיס, ועם זאת, כה רחוקה, אילת.
קודם אפרט את המצב הנפשי שלי:
אני עייף, רעב ומצונן.
עייף, כי הסתובבנו מעל 4 שעות בכל הבסיס,
ואז שעה נוספת עד אילת.
רעב, כי לא אכלתי ארוחת צהריים, כי מסתבר
שאי אפשר להיכנס עם ההורים לחדר האוכל.
ומצונן, כי החלטתי לפני ימים מספר, שזה
יהיה רעיון מצוין לרוץ עם יגאל ב9 בלילה, בקור של מדבר. הרווחנו ספורט, איבדנו
בריאות.
הגענו לעיר הדרומית, והמשכנו ללכת בטיילת
מספר שעות עד שנשרו לי הרגליים.
כשסוף סוף חזרנו למלון, הפכתי אחד עם
המיטה.
למחרת בבוקר התחילו הסיבובים בחנויות
הבגדים.
עכשיו אני, בתור זכר מן המניין - תפקידו
בחנות הבגדים הוא לצנוח על כורסא ולחכות לאישה, שבמקרה זה, אלה אמא שלי ואחותי.
יצאנו לשיט בספינה, שלוש קומות של רעש.
בקומה התחתונה, רצפת זכוכית עבה, שבמקום
לראות דגים, ראינו את האבק על הזכוכית הופך נקי, וגם הרבה בועות.
בקומה המרכזית, התקהלות המונית.
היה צריך שם להילחם על מקום ישיבה. אני
והמשפחה עשינו משמרות, ותמיד היה איזה מישהו שנשאר להשגיח על התיקים, ועל המקומות
הלא נוחים עליהם ישבנו.
בקומה העליונה, שמש מגונה.
שמש הקופחת על ראשינו, וגלים אימתניים
שרק מחכים למי שיתקרב קרוב מספיק לקצה הסיפון.
בתכלס גם השכנים לא היו נאים בעינינו...
ואם זה לא מספיק, בהיסח הדעת נפלו לי
המשקפיים, וגם דרכתי עליהם כמו שמועכים מקק.
ברגע זה, הייתי צריך להבין איך זה להסתדר
בלי עיניים.
למזלנו הרב פגשנו מכשף בחנות המשקפיים Erroca.
אני לא יודע איך הוא עשה את זה, אבל הוא
תיקן לי את המשקפיים המעוכות.
כנראה שמלמדים אופטיקאיים גם את אומנות
הכישוף.
שמתי לב לכך, שכאשר אתה באילת, אתה תייר
לכל דבר.
כל 5 דקות ההורים שלי מוציאים את ה Smartphone ומתחילים לבצע צרור תמונות על כל עץ, שיח או
בניין שנתקל בדרכיהם.
גם הארנק מתחיל להיות יותר משוחרר.
אני לא יודע אם זה קשור ליום ההולדת
המתקרב שלי, או לפאר של אילת, אבל משום מה, יש פחות ערך לכסף כשנמצאים באילת מרובת
חנויות המותגים.
קנינו ב Castro, Erroca וב- Duty
Moti
אבל מה שבאמת שבר את כל השיאים זו החנות factory 54.
נחשו כמה עלה שם ג'קט שחצי ממנו עור.
נחשו נו.
4200 שקל, אחרי הנחת מע"מ של אילת.
ביום האחרון היינו במזרקה המוזיקלית.
אורות, רעש וזרמים לא קונבנציונאליים
שיוצאים ממתחם המזרקה, לכיוון כל מי שמעז להתקרב בשביל לצלם.
סופו של סופ"ש, חזרתי לבסיס, עתיר
חוויות טובות, ומוכן לשבוע הבא, שבת שאני סוגר בבסיס, עם קצת פחות ריגושים.
סופ"ש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה