סיפור מספר 27 : מטבחון 4.0

תורנות מטבח שמתחילה ברגל ימין, היא תורנות בה אתה רואה את דנגו מחייך, בכוונה לרמוס עם רגל ימין שלו, כל מי שמעז לחייך גם כן.

לא חילקו לי משימה מוגדרות, אז הרגשתי יד חופשית;

וכמו מרי פופינס, הלכתי לעזור למי שצריך.

לרוב הייתי בסלטים עם דוד,

עד שדנגו תפס אותי, צעק במלמולים שאני לא שייך לפה, ושם אותי פרויקטים.

דוד לא נשאר אדיש, ניצל רגע בו דנגו הלך לפגישה עם מפקד טייסת, וחטף אותי חזרה.

"ברגע שאתה רואה את דני, תחזור חזרה לעבודה שהוא הביא לך", הוא אמר בקול תככני.

אני מרגיש שאני משחק עם נגדי המטבח מחבואים.

הכל היה טוב ויפה, עד שדנגו הגיע, ותפס אותי עושה משהו שהוא לא אמר.

הוא הבהיר לי בצורה תלונתית,

שאם הוא אומר לי לעשות א'

גם אם בת קול או מלאך אלוהים יורדים מהשמיים ואומרים לי לעשות ב',

אני אעשה א'.

בתכלס, אני מרגיש כמו סלב.

דנגו הוא האמרגן שלי,

מישהו מבקש ממני משהו?

דברו עם האמרגן שלי.

סתם, לא.

כשאתם באים למטבח, במיוחד אם אתם בסלטים, אתם צריכים להביא איתכם אלטוש או אלזבוב.

אני לא יודע על מי יש יותר התנחלות, על העגבניות הרקובות, או עליי.

הביאו מלא מלפפונים למלא 2 מקררים

היינו צריכים לחפש מקומות חדשים ומרתקים לאכסן אותם במקרר.

בשלב מסוים זה נהיה כ"כ קשה ואינטנסיבי,שהשותף שהיה איתי - ברח.

אז נשארתי לבד, לשחק "זרוק את המלפפון", כשאני ממציא לעצמי חוקים, כללים, ונהנה, עד שיבואו לצעוק עליי, שוב.

צה"ל.