אתמול יגאל ממד"א חגג יום הולדת.
התכנסות אצלו בשעה 20:00.
אני הייתי באירוע משפחתי, ולכן כינסתי את עצמי אצלו ב-00:30.
חייב לציין שרק המדרגות לבניין שלו, הן אטרקציה בפני עצמה. חולות, פיגומים, ועוד הפתעות, שמזכירות קלפי מלכודת ביוגי הו!.
הבניין נראה עוד בבנייה, ואני לא יודע כמה הוא מחזיק אותנו בכלל, הוא עובד על נס.
אגב, לגבי המסיבה, כמובן שהייתי חייב להשלים פערים, אז 5-6 צ'ייסרים של אסאי , עשו את דרכם לכיוון הבטן שלי.
מאוד מהר, המוח שלי הפך למטוטלת של שיווי משקל, בה הכל נראה מצחיק, כאילו אני על מינימום ירוק.
עם כמות אלכוהול אינטנסיבית שרצה לי בראש, הפכתי מכונת בידור פרטית לשאר יושבי המסיבה, שמענו שירים, עשינו קריוקי, וזה רק מה שאני זוכר.
מצחיק, עם כל ה bottoms up שעשיתי עם הכוסות, אחד החברים שאל אותי "תגיד אחי, הגעת נקי?"
קודם כל, ברור שהתקלחתי לפני;
אבל הכוונה שלו אם באתי סאחי.
אז כן, לא יצא לי לתדלק באיזו תחנת דלק לפני ההגעה למסיבה...
לאחר צעקות של "טודו בום" לשכנים, הגענו להבנה, שעכשיו 4 בבוקר, השעה הלגיטימית לראות סרט.
שמנו את "אל תתעסק עם הזוהן",
ולאחר רבע סרט, תת המודע שלי גם החליט לא להתעסק איתו, אז נרדמתי.
חשוב לציין שאני תמיד שולט על ההכרה שלי, ולכן כאן אני literally fell asleep.
קמתי לאחר שעתיים, כשאני מגרד עם הרגל שלי, ראש של חבר (מיכאל מכיבוי אש),
מרגיש כאילו זו סצנה שלקוחה מהסרט Hangover, אני מביט על הטלפון שבמצב שקט, וקולט שיחות והודעות מהמשפחה שלי, על האם נחטפתי, וכמה כופר הם רוצים.
לאחר ששלחתי הודעות שהכל בסדר, דיברתי עם מיכאל על מתי הוא מתכוון ללכת, רק כדי לגלות 5 דקות אח"כ, שזה בכלל יגאל...
אז עם עיניים לקרקע (על המדרגות), וראש לעננים, חזרתי הביתה ב-6 בבוקר, מרגיש קצת ב-walk of shame.
השעה קרוב ל-7 בבוקר, ואני הולך לישון.
הנה נשרף לו יום שישי...
סופ"ש.
*היינו שיכורים מידי כדי לצלם תמונה*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה