סיפור מספר 37 : סיפור ברוסית

רוסית היא שפה שתמיד עניינה אותי.

מכל השפות בעולם, השפה הכי מסובכת, ועם זאת, עם הכי הרבה דוברים במדינתנו, זו השפה הרוסית.

חזרתי מבילוי ביום שישי, וליד תחנה מרכזית, נתקלתי בחנות ייחודית.

חנות שתמיד הייתה שם, ושפשוט לא הבחנתי בקיומה, חנות לרוסים.

אז לפי היגיון "מדינה חופשית", בה כולם יכולים להסתובב בכל מקום, כאוות נפשם, החלטתי להיכנס.

ברגע שאתה נכנס יש אלמנט של חו"ל.

הכיתובים בעברית, התחלפו ברוסית,

יש פתאום חלק גדול יותר של אלכוהול,

ובאמת, לא תמצא שם אדם שיודע לדבר עברית בסיסית.

התחלתי להסתובב בחנות, וכמו כל ישראלי טוב, קפצה לעיני עמדת אוכל חינם.

ניגשתי לעמדה ושאלתי ברוסית "שטו אטת קושט" (מה זה האוכל הזה?)

"טורטטטטטטקזקניישנה משהו", ענתה לי המוכרת.

עם קצת קיצור של המילה, ובחינה של המוצר, הבנתי שזה טורט, או בשפה יותר עממית, עוגה.

לא הספקתי לקחת לי חתיכת "קניישנה", וכבר הגיע דייל אחר והציע לי אלכוהול בחינם. מהחברים שלי שקוראים סיפור זה, עזבו אתכם ברים, מעכשיו מתדלקים שם.

בתור תודה למחווה הגדולה של הדיילים, עניתי להם "אטה אוצ'ן וקוסני" (זה טעים מאוד).

הדיילת לא נשארה חייבת, וענתה לי "אצ'הצ'הצ'הצ'ה".

או לפחות, זה מה שהצלחתי להבין.

חייכתי והנהתי, לא לפני שתפסתי את עינו של אחד הלקוחות הקבועים של החנות, שבשלב זה, הצליח לגלות שאני לא רוסי.

הוא התחיל לשאול אותי מאיפה אני יודע רוסית.  עניתי לו שחברים לימדו אותי קצת.

לאחר מכן, הוא התחיל לספר שהוא יודע צרפתית, פורטוגזית, קוצ'וצ'צ'ית, טוב..

 בשלב הזה כבר לא הצלחתי להבין איזה שפות הוא מצהיר שהוא יודע ברוסית,

אבל אמרתי לו "אטליצ'נה" (כל הכבוד).

קראתי לבחור הנחמד עם מגש האלכוהול, וברוסית אילגת, ביקשתי את סוג האלכוהול השני.

מסתבר שלקוח לא רוסי הוא בגדר חייזר בחנות הזו, ובעצם יצרתי יותר מידי הד ועניין, בקרב המוכרים.

הם מדברים אליי ברוסית,

ואני חוזר בלופים על אוצר המילים המצומצם שלי.

 לאחר חצי שעה של חפירות מצידי, הגיע המנהל והכריז "אני רוצה יעבוד!", בעברית ברורה וצחה.

כלומר, שאני מטרד, ובעצם מפריע לעובדים בעבודתם, ובכללי בלנהל אורח חיים רוסי, ובלשמור על הסטייל.

התנצלתי בפני הרוסים הנחמדים,

ויצאתי מהחנות מחויך, לאחר טורט, שני צ'ייסרים, ולאחר קורס מזורז ברוסית.

סופ"ש.