אין כיף יותר מלפתוח את יום ההולדת שלך עם לקום ב-5:30 בבוקר לאיזה סיור פנים טוב.
-
-
מתחיל את הסיור הפנימי השלישי שלי השירות, כדי להכיר עוד קצת את הבסיס, חודשיים לפני שאני משתחרר.
-
-
רואה את המכים של הטירונות כבר על מדים בחוץ.
בשבילי זה סיוט חד פעמי, בשבילם זו שגרה
-
-
תחילה היה לי את מוסן דודו, סרן מבינוי.
אדם משכיל שגרם לי להחכים בכל סיור.
לימד אותי על השימוש במכשיר קשר, שאמור להיות קצר, תכליתי, ושאינו משתמע לשתי פנים.
-
-
זה כיף לקבל ביום ההולדת שלך שיחות טלפון על הבוקר שמאחלות מזל טוב, כל עוד אתה לא בהשלמת שעות שינה עקב הסיור של 6 בבוקר.
עונה לאנשים עם קול של צפרדע, ואומר "תודה... מה פתאום אני לא ישן..."
-
-
יום למחרת, ביום שלי, שרון הגיע לחדר שלי, והסתכל עליי, במבט מאשים של "למה אתה מסתיר סוד ממני?"
מצחיק אותי שבימי הולדת, אם מישהו שכח את היום שלך, הוא מאשים אותך: "איך לא אמרת לי?!"
-
-
לאורך שאר היום קיבלתי ברכות מכל היחידה,
אבל אני חייב להגיד שהברכה שהכי הפתיעה אותי, הייתה ממפקד היחידה בשעה 23:30.
"מה קורה יא צעיר", הייתה תחילתה של השיחה, שלאחר מכן, לוותה בזה שהוא יורד בשעה כזו מהיחידה לאחר עבודה קשה, והוא לא חפשן כמוני"
הכל כמובן בהומור וברוח טובה.
-
-
את הסיור הבא שלי הבנתי שאני הולך לעשות עם האוכף הראשי של הבסיס, עם הרס"ר.
מאוד אירוני, אבל מסתבר שלרס"ר הבסיס מאוד קשה לקום בבוקר.
לכן הוא אמר לי להתקשר אליו 20 דקות לפני הסיור, ולא להפסיק עד שהוא עונה.
-
-
בסוף זה לא היה כזה נורא.
שאלתי את הרס"ר, חוקי לשים כובע גרב?
הוא ענה לי "בקור כזה, בטח".
מסתבר שהוא היה בילדותו שובב לא קטן.
דיברנו על איך מתמודדים עם חיילים בעייתיים. בגובה העיניים, ועל ההבדל בין בוס לבין מנהיג.
-
-
את הסיור האחרון עשיתי עם רב סרן מביסמ"ת, שהיה רציני ומצחיק באותו הזמן.
וכדי לקנח את השבוע, יצאתי בטיסה הביתה בפעם הראשונה.
מכירים את התחושה והטורדנית הזו של 'לחץ בית'?
אז כשמגיעים לשדה התעופה פה, מקבלים את התחושה ההפוכה.
כשאתה נמצא כאן, אתה מרגיש שבאמת הצלחת בחיים.
-
-
עכשיו אני בתחנת הרכבת בתל אביב, אחרי שעה טיסה מהנקודה הדרומית ביותר בארץ, מרגיש כאילו עברתי דרך פורטל מרוב המהירות.
מקווה שלא יתחיל לי ג'ט לג.
צה"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה