שנה עברה מאז המסיבה של יגאל, שנה תמימה בה לא דיברנו מילה.
אך כיוון שאחים לא שוכחים, יגאל הזמין אותי גם הפעם למסיבתו כי הוא אחלה גבר, וגם כדי לקבל פרסום.
-
-
שוב הגעתי לרחוב של יגאל, ושוב פספסתי את הבניין שלו; בעיקר כי הוא נראה בבנייה, בשבוע השני שלו. כמעט בטוח שראיתי כוס קפה של אחד הפועלים הדרוזים.
אחרי טלפון ליגאל, עם אחורה פנה, נכנסתי בזהירות להריסות הבניין, בעודי חולף שלט "חבוש קסדת מגן".
-
-
עליתי בחשש במדרגות שבורות, והגעתי לדירה.
מסתבר שבשביל לבנות מרפסת בבניין במסגרת תמ"א 38, צריך לשבור את כל הבניין, את המדרגות, ולקצר את הסלון של יגאל במטר וחצי.
-
-
תחילה, היה משחק Kahoot על ההיסטוריה של יגאל, שנוצר ע"י חברו חיים. חיים יצר את המשחק, חיים השתתף במשחק, וחיים למרבה ההפתעה - ניצח.
-
-
ניסינו להמשיך לגלוש ברחבי האינטרנט, אבל מסתבר שתמ"א גם שברה את הקליטה, אז נאלצנו לשחק במשחק הזה של הדינוזאור, כשהאינטרנט לא עובד.
-
-
עשינו קריוקי מזרחית, והצלחנו להוכיח, שלמרות מגוון העדות שנכחו בחדר, כולם מתביישים בצורה שווה להחזיק מיקרופון, מקסים.
-
-
אז אחרי שעות רבות של מזרחית ושל משחקי שתייה מאולצים, אנשים התחילו לאבד את זה.
הסטיקלייטים שיגאל חילק בתחילת המסיבה הפכו לתחמושת חיה, וכל יושבי המסיבה, לרבות אנוכי, למטרות.
חלק מהסטיקלייטים הירוקים נפתחו, ולכן חלק מהאנשים חזרו הביתה עם זנב. (נועה עם ירוק על הברך: "כמה זמן נשאר לי?")
-
-
החלטנו לסיים את הערב במרתון של הסדרה עתיקת היומין - מ.ק. 22.
-
-
אט אט העיניים הופכות כבדות, וגם האלכוהול תורם להפיל אותי שדוד.
אני זוכר שקמתי כמה פעמים לפיפי, כולם מתים על הספות (חלק מהם על הרצפה), ורק יגאל כמו מארח טוב נשאר ער כדי להגיד להתראות למי שיחליט לפרוש בשיא.
קצת מלחיץ כשכל פעם שאני קם, אני רואה אותו יושב על הכורסא עם עיניים פקוחות. הבן אדם לא הולך לישון.
-
-
זה גם נורא הזוי שכולם הולכים לישון ב-4,
וכשאני קם ב-6 הכל נקי, כאילו הבית ניקה את עצמו.
-
-
ההורים של יגאל היו אמורים לצאת עד מאוחר, כדי לא להפריע,
אבל השעה כבר 9 בבוקר, כמה חיות לילה הם כבר יכולים להיות?...
-
-
ירדתי במדרגות השבורות, בהן אי אפשר לרדת ולהיות בטלפון בלי לצלול למוות בטוח,
הפעם פחות פיקח ויותר מתנדנד... התחלתי לראות מלאכי מוות לידי...
-
-
הצלחתי איכשהוא לעשות מרחק הליכה של רבע שעה ברגל, ואז צנחתי מטה למיטה.
סופ"ש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה