15.3.19
-
-
איפה אנשים אוהבים לחגוג יום הולדת?
בברים, במועדונים, במסעדות, בבתים פרטיים.
-
-
-
מה לגבי מתי?
כאן התשובה היא חד משמעית - בערב.
אולי בלילה, לחיות הלילה שבינינו.
אני לא מכיר זמן אחר לחגוג.
-
-
-
עד שהתקשרה אליי עדי המקסימה, ואמרה לי שהיא חוגגת עוד חודש מסיבת יום הולדת.
"איפה את עושה?" שאלתי.
-"אצלי בבית", היא השיבה.
-"מתי?"
-"בצהריים".
-
-
-
אז עדי שלנו חגגה 22 אצלה בבית ב14:00 (ולא לאחר!)
קצת מזכיר לי את גיל 15
וגם שם חגגנו בסביבות 17:00
מי חוגג ב14:00?!
עכשיו הלהיט הוא שזו ארוחת צהריים, אבל בהפתעה (היא לא סיפרה לנו).
מגיע אחרי שאכלתי חצי תרנגול בבית, כשאני חושב שבמבה וביסלי יככבו על שולחן המסיבות, ולדאבוני, אני רואה...... על האש.
כוסעומו.
-
-
-
אמא של עדי, ריטה, חילקה לכולם בשר, ואני סתם נראיתי כמו הילד הביישן שמסרב לקחת אוכל.
"רק חתיכה קטנה" שמעתי את ריטה מדברת אליי כאילו אני בן 4.
-
-
-
-למה שאוכל יהיה הפתעההה!
-
-
-
נמשיך.
סד"כ האנשים מסביב לשולחן כלל חברים, חברים של חברים, האחים של עדי, אמא של עדי, דודה של עדי, ולכמה רגעים, נראה לי שראיתי סבתא.
קצת כאילו חצי שעה לפני כן, היא צעקה מהחלון "מי רוצה לבוא".
-
-
-
החבר'ה (אם אפשר לקרוא להם כך) שמו מוזיקה שבקושי שומעים, ואז מלכת יום ההולדת הכריזה: "נראה לי שאחליש את המוזיקה".
-
-
-
יש פה אנשים מכל הגילאים, 14-41.
מרגיש כמו פרק של ארבעה בעקבות החג.
-
-
-
מכירים מה זה בריטה?
מעין קנקן שמסנן מים, מוזגים מים מהברז והוא נותן חצי סינון למים ראויים לשתייה.
-
-
-
ריטה שאלה את עדי אם היא רוצה לשתות מבקבוק "עין גדי".
"לא, אני מעדיפה מהבריטה", עדי ענתה.
-
-
-
אין כמו לרקוד בסלון;
בצורה פתאומית.
באמצע האוכל, עדי נעמדה והצהירה "בואו נרקוד!" "יוהווו שיגועים!"
אני חושב שראיתי בתי אבות עם יותר סוואג מזה...
אחרי שלא הרבה זרמו עם עדי, היא חזרה לשולחן, ואמרה "בואו נעצור את המוזיקה" (שהייתה חלשה גם ככה).
-כי הרי מי אוהב מסיבה עם מוזיקה...
-
-
-
לא מאמין שהפסדתי על האש.
קציצות, קבבים, חומוס, פסטלים,
החלק הכי טוב במסיבה ואני לא יכול להנות ממנו.
-
-
-
מלכת יום ההולדת הרימה פסטל, ואמרה "תראו, אני מעשנת!"
מיד אחרי זה, התקשרתי למשטרת הסאחים.
-
-
-
הרגע הזה שעדי מתחילה לשיר לעצמה "היום יום הולדת", ולאט לאט השאר מצטרפים, כאילו זה שפוי שנער יום ההולדת יתחיל לשיר *לעצמו* את השיר הזה.
-
-
-
כמעט בטוח שהכל פה מבוים, כמו trueman show,
עדי מספרת סיפורים בלי עניין, *וכל השולחן* מוחא כפיים;
קצת מלחיץ לא להצטרף, אני אהיה חריג.
-
-
-
נכון אומרים "מכל מלמדיי השכלתי",
אז לא.
-
-
-
לרוב הסיפורים פה אין פואנטה,
וכולם צוחקים, ומבקשים הדרן.
-
-
-
הרגע הכי מסעיר היה כשאמא של עדי נהייתה מעט אדומה כי היא *צחקה*.
"אמא, את נהיית אדומה!" עדי צעקה.
-
-
-
אם לא הייתי יודע, הייתי בטוח שחצי מהאנשים עישנו ירוק לפני שהגיעו.
מה - כ"כ - מצחיק?!
אנשים צוחקים סתם ככה, ואחרים צוחקים מהצחוק שלהם.
תביאו גם לי חומררר.
-
-
-
אנשים מתחילים לשיר, סתם ככה,
דברים שהיו מביכים כל אחד,
אבל במצב ש90% מהשולחן מצטרף, החריג הופך לנורמה, ואני - למוזר.
-
-
-
בהשוואה למה שהולך כאן, מסיבת בר מצוה מזכירה מסיבת טבע.
-
-
-
"בואו נצטלםםםםםם" עדי צועקת.
-
-
-
70,000 תמונות, כל העיניים שלי בהבזק, חצי מפרפר,
עדי דורשת פוזות מכל אחד, ומביאה הוראות בימוי (תחזיק את הקטשופ, יאללה תמונה).
-
-
-
לאחר ששרנו קריוקי, ואורחי המסיבה שמעו את הסלסולים של הגנים התימניים,
אני אפילו לא יכול להגיד שהייתי מסמר הערב, כי הייתי מסמר הצהריים.
-
-
-
אחרי שסיימתי לשיר, הדודה, אישה בגיל ה-40,
מגיעה אליי בטענה "איך אתה שר כל כך טוב?! הרי אתה חנון!"
נשמה, את אישה שמתקרבת לגיל העמידה במסיבה בה לא כולם חוקיים אפילו.
הלוואי שהייתי חנון מספיק, כדי להבין על מה אתם צוחקים כל הזמן, בלי לעשן ירוק.
-
-
-
אם אני לא טועה, גם האמא וגם הדודה ניסו להתחיל איתי,
התחלתי קצת להרגיש בקליפ של דודו פארוק.
-
-
-
אחרי סיוט של בערך 3 שעות,
כשאני מתלבט איך אני חותך הביתה בלי שישימו לב,
וחושב לחטוף איזה המבורגר Take away כדי להחזיר את ההשקעה על הדלק,
כולם מודים לעדי על המסיבה *המטורפת* שהלכה בבית,
חלקם עדיין צריכים לסדר את הראש אחרי הקריסטל ענבים שהם שתו.
-
-
-
לא יודע מה עבר פה,
לא יודע מה עבר לי בראש לבוא למסיבה כשהשמש עוד בשמיים,
אבל לפחות יצא מזה סיפור.
-
-
-
סופ"ש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה