שוב ארגז של דוגמנית, לואקר בנוהל,
ויוצאים לדרך, הפעם עם יוכי ועם מתן.
קניתי מהשקמ"ם כמות מים שיכולה למלא
בריכה, כי חם.
התחלנו לנסוע.
אם אתה רוצה מסאג' בגב, כל מה שצריך הוא
לנסוע מעל 10 קמ"ש בשביל של מעלה דוכיפת.
עם כל האבנים הקטנות על הכביש, כל האוטו
רוטט.
איך שהגענו, יוכי אמר לנו "אתם
רואים שזה ג'ונגל? תעשו פינת חי.
יעני לסדר את כל הבלאגן...
עיקר העבודה שלי הייתה לאכול לואקר,
כשאני על תקן מעודדת, בעוד מתן ויוכי עובדים.
יוכי נתן לי לצייר.
הרגשתי כמו העיפרון הפחות חד בקלמר,
כאילו אני בגן למיוחדים.
אחרי שעתיים וקצת של עבודה, יוכי שיבח
אותנו על "הספק יפה".
כנראה שהוא יפה, כי לא שרפתי שום מכשיר
היום, כמו פעם שעברה.
וכמו תמיד, חייבים את הטוויסט.
מתוך המכשירים נבע רעש של ברקס של רכבת,
כשהגלגלים משתפשפים בפסי הרכבת.
כולם הסתכלו עליי.
אני הסתכלתי על הרצפה.
הבנו שהרעש מגיע מהמאוורר, אבל כיוון
שהיינו גמורים מעייפות, יוכי אמר "רועש זה עובד".
ראינו פתאום את תמ"מ מגיעים.
נתנו להם כיף, ויצאנו לדרך.
הפעם, כדי שלא יקפיצו עלינו כיתת כוננות,
עלינו על פיתרון, לא הפעלנו את האזעקה D-;
צה"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה