יום שני, 4 במאי 2020

סיפור מספר 73 : שבת באילת


-30.8.18
-
פעם אחרונה שנסעתי לאילת, הייתה כשהייתי קל"ב, ושירתתי בעובדה.
עכשיו זה לעשות נסיעה של בערך 5 שעות ברכב.
-
-
עוד לפני שהגענו לעיר הבירה של הדרום, עצרנו להתרענן בתחנת דלק,
ובעוד אנו קונים צידה לדרך, היה כמה תגרים בני דודינו שניסו למכור לנו שעונים גנובים.
-
-
לאחר שנמלטנו מהסוחרים הממולחים, הגענו לחניית בית המלון, ובשביל הסיפתח, נכנסנו ברכב ברוורס.
מרפי לא איחר להגיע, ודקה אחרי הבום הנהגת הגיעה בצעקות.
-
-
אחרי החלפת פרטי ביטוח, נכנסנו למלון המיוחל.
בדר"כ בבתי מלון יש לך מעלית אחת או שתיים.
במלון הרודס, יש לך ארבע מעליות, כאשר כל אחת שולחת למקום אחר.
אנסה להסביר -
אתם רגילים להיכנס למעלית, וללחוץ על המספר המבוקש.
כאן זה אחרת, לפני שהמעלית מגיעה אליך, אתה לוחץ על הקומה המבוקשת במסדרון,
המעלית שנבחרה מתוך הארבע מגיעה אליך, והיא מגיעה עם ייעוד.
היא הולכת דוך לקומה שבחרת. (אלגוריתם חלוקת עומס)
[אותו עיקרון כמו בקריה, למי שהיה]
-
-
איך שנכנסנו לחדר, חיכתה לנו הפתעה;
כדי להגביר את האנטימיות עם מי שאיתך בחדר, המנעול בשירותים לא עובד.
וכדי להגביר אותה עוד יותר, כמה דקות אחרי שאתה נמצא בשירותים - האור נכבה;
לכן מומלץ להיכנס עם פנס.
-
-
בזמן סריקת המלון, הלכתי לבדוק את קומה 11.
בקומה 11 ישנו טרקלין, שהוא מעין חדר אוכל קטן, כך שאם אתה נתקף רעב בין הארוחות, אתה יכול לאכול שם עוגות ועוגיות.
רק שלצערי, הסבירו לי שזה נקרא "טרקלין" כי זה רק לבעלי הסוויטות.
לא נורא, היה כיף להרגיש ל-5 דקות כמו בפרק של זאק וקודי.
-
-
מי שהעיפה אותי דרך אגב, המנהלת של הקומה, היא תאילנדית (talking about העדפה מתקנת) שיודעת להגיד בעברית רק את המילה "בסדר".
קצת קשה להעיף מישהו כשאתה יודע להגיד רק "בסדר".
אז היא עשתה את זה באנגלית.
-
-
כשהתקלחתי, סובבתי את הברז עד הסוף, והמים היו רק חמימים!
מלון כ"כ יוקרתי, שלא יכול להרשות לעצמו מים חמים?
אחרי חצי מקלחת, סובבתי לצד השני, ויצא אש מהברז...
למה אתם לא מסמנים איפה חם...
-
-
חייב לפרגן לארוחת הערב במלון.
תחילה שאלו אותנו איזה מספר חדר + על מי רשום החדר (אשכרה אבטחת מידע).
ומבחינת שפע, יש הכל;
משניצל וחזה עוף לילדים ועד לסטייק אנטריקוט ואסאדו למבוגרים.
-
-
לאחר ארוחת הערב, הלכנו לפאב הדובים, שהוכיח עד כמה דובים אנחנו יכולים להיות, כשאנחנו אוכלים בפאב לאחר ארוחת ערב.
-
-
לאחר הפאב, הלכנו לאטרקציית "נייטמר",
כי מה עדיף לעשות אחרי שאתה מפוצץ מאוכל, אם לא למות מפחד?
-
-
ביום למחרת, בשישי, הלכנו למצפה תת ימי, שם ראינו כרישים, ודגי ענק מאוד מלחיצים.
מאוד רצינו לעשות חור קטן בזכוכית, כדי להפוך את האטרקציה הנעימה, לסרט "מלתעות".
-
-
סיימנו את חוויית המצפה התת ימי, עם סרט שמכיל כיסאות זזים, שם הציגו לנו בין היתר, את הכריש הפרה-היסטורי שנכחד - "המגהלדון", כריש שנכחד, שהוא בגודל אוטובוס, ושוקל כמו עשרה פילים.
-
-
האמת שהיו לנו הרבה יותר אטרקציות שרצינו ללכת אליהן, אבל קשה לעמוד בזמנים, כי זו חופשה...
-
-
בערב שישי, הלכנו לחדר בריחה : fear factor.
היינו בכלובים נפרדים, והיינו צריכים להסתמך אחד על השני כדי לצאת.
היינו 6 אנשים, ולכן זו הייתה תחרות של מי צועק יותר חזק כי הוא חושב שהוא יודע איך פותרים.
-
-
בשבת בצהריים, לאחר ארוחת בוקר חלבית מפנקת, הלכנו על אטרקציות רטובות.
תחילה נסענו בסירת מנוע "טורנדו", סירת מנוע גדולה שנוסעת 100 קמ"ש.
-
-
לאחר מכן, שלב 2 היה אטרקציית crazy shark,
אבוב ל-5 אנשים, קשור לסירת מנוע, שגם נוסעת ממש מהר (הרבה יותר קל לעוף ממנו).
אגב, המכות של הגלים, מרגישות בדיוק כמו לנסוע על פסי רכבת, לא נעים.
-
-
והשלב השלישי, היה סירת "בננה".
שם כל אחד לעצמו, ואם אתה עף, אתה אבוד בים.
את רוב המסע העברתי מרוח על אחד הנוסעים האחרים של הבננה, כי קשה מאוד לשמור על שיווי משקל.
גם המים עצמם לא עוזרים... מרגיש כאילו מישהו מרסס עליך עם צינור השקייה מי מלח בדיוק לתוך העיניים.
-
-
אחרי שהיינו ממש פצועים, בדיל שרכשנו הייתה גם אטרקציית 'מתנה', "סירת פדלים/קייאקים".
וכמו ישראלים טובים, 'נותנים לך תיקח', אז לקחנו, והתחלקנו;
חלקנו היו על סירת הפדלים והבינו שזה שיעמום המחץ כי זה נוסע בערך במהירות של ברווז,
ואילו אני ועמיר לקחנו סירת קייאק משותפת, והוכחנו שסינכרון וקאורדינציה הם לא הצד החזק שלנו. התנגשנו בהרבה סירות (בסירת הפדלים של הקבוצה השנייה, התנגשנו בכוונה).
-
-
וכדי לקנח את אטרקציות המים, סיימנו בצלילת היכרות lucky divers של שעה וחצי (חצי שעה בתוך המים).
כל כך שונה לראות בעיניים שלך את שונית האלמוגים.
פתאום אתה מבין שדגים הם חיה מאוד מהירה, ניסיתי לתפוס אותם ולא הצלחתי.
ואם תהיתם, לא הצלחתי לראות את בובספוג.
-
-
הצלילה עלתה 180 לאדם, והתמונות מתחת למים, עוד 50.
בסיום הצלילה, מגיע אליי המדריך ואומר לי שזכינו להשתתף בתחרות לראות מי אוסף יותר טיפים למדריכים.
במילים אחרות, "מה דעתכם להביא לנו עוד כסף?"
-
-
חוץ מכל הספורט האתגרי הזה, יצא לי לשחות עם עמיר בבריכת המלון (כאשר הוא שחה ארבע בריכות, ואני חצי בריכה מתנשף כמו דארת ווידר)
ועם יהודה בים האדום, שם הוא לימד אותי שאם המים קרים, לבצע 'ניתוק חשיבה' ופשוט ליפול.
-
-
ביום ראשון בבוקר, ממש לפני החזרה, נסעתי לקניון מול הים, כדי לנצל את חוסר המע"מ שחוגג בעיר הכי דרומית.
חייב קצת מזכרות...
-
-
אז עם הרבה זכרונות וחוויות,
היה כיף, וכיף שהיה...
-
-
סופ"ש.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה