יום שני, 4 במאי 2020

סיפור מספר 68 : נגד פנינה

זהו, נגמרו תורנויות עובדה.
ועכשיו צריך לפנות מקום לתורנויות מסוג אחר, סטייל צריפין.
תחילת השבוע אמרו לי, אתה סוגר עצמאות.
-בתור מה?
-בתור פנינה.
אף פעם לא הייתי פנינה,
אני לא יודע אם זה טוב או רע,
אבל גברי זה לא.
תחילת התורנות שלך זה לחץ הבית של הנגד הקודם, ולכן הם מאוד מתרגשים לזרוק עליך את הציוד.
מביאים לך שלושה מפתחות שלא תשתמש בהם לעולם;
פאצ' כתף "נגד תורן" שמאוד מזכיר מ.צ;
וקלסר מרותקים, כדי שתרגיש האיש הרע עד הסוף.
נגד פנינה זה כמו תורן יחידה, ה bitch של הבסיס.
כל דבר לוגיסטי שצריכים: להביא אוכל לשומרים, להחתים מרותקים, או כל עבודת כפיים אחרת.
כשהבנתי שבגדול, הלו"ז שלי פנוי, הלכתי לשקם לקנות כמה דברים.
בדרך חזור, התקשרו מהחמל, ואמרו לי : "לך לשער תלווה משאית".
מה המספר של הנהג?
-לא יודעים.
באיזה צבע המשאית?
-לא יודעים.
אז אני בעמדה של השמירה, מחכה לשמוע צפירה.
גם כולי שמחתי שהולך להיות לי טרמפ עם הדברים מהשקם.
בסוף המשאית הייתה מלאה, והייתי צריך ללוות אותם רגלי, כשהם נוסעים אחריי ממש לאט.
ועכשיו תקשיבו כמה הכל פרוץ בצה"ל,
החברה עם המשאית, היו צריכים להעלות ציוד כבד אליה, והם לא הצליחו.
הם שאלו את האפסנאי אם הוא מכיר מישהו עם רישיון למלגזה.
-"אין בעיה, אני אארגן לכם מלגזה"
-אבל הם צריכים רישיון
-"אין בעיה, אני אארגן להם"
לקחתי 6 חמגשיות מפוצצות באוכל, לפזר לאנשים בבסיס שחייבים לאייש תקן.
טיפה במפר בכביש, וכל המכנסיים שלי
רוטב חזה עוף.
את רוב זמן התורנות ביליתי בחמ"ל, כדי להרגיש מבצעי once again.
ב-23:00 אנחנו מקבלים טלפון "בניין רעם קומה ג' מוצף".
אני והנהג הלכנו לחקור את אטלנטיס, ולא האמנו לחומרה של האירוע.
מים זורמים מהחלון, כל קומה - בריכה אולימפית, עם טיפות חשמל מהתקרה, כי יש כבלים בין התקרה לרצפה.
גשם גשם מטפטף מהתקרה,
וגם התקרה בעצמה מטפטפת, מהכובד של המים.
וכל זה - מהצינור המזין את התמי 4.
אורי גוטליב צודק, עדיף לקנות בקבוקים.
יחידת בינוי אצלנו בבסיס אין, אז היינו צריכים להתקשר לבינוי בבסיס *אחר*.
השעה הייתה כבר 00:30 ואנשי הבינוי הנחמדים לא רצו להתעורר,
אז אם הייתה פורצת שריפה, היא כנראה הייתה מכלה את הבניין.
אז עכשיו אני יוצא שו"ש בפעם השנייה בכל השירות שלי, ומקווה שגם בפעם האחרונה.
צה"ל.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה