שלום!
-
-
אז לאחר 16 סיפורים, קיבלתי שוב סיורי פנים.
רק שהפעם ביקשתי אותם.
מאז פסח לא עשיתי תורנות, והתחלתי כבר להשתגע.
גם כאן קצת טלפון לחמ"ל , ויש לי לימוזינה מרחבת נגדים להגנ"ק 
-
-
כאן, כבר קיץ,
אז במקום להתעטף ב-16 שכבות, התלבטתי אם לצאת עם בוקסר ונשק...
-
-
יצא לי את אמיר, הדרוזי מכיבוי.
בהתחלה ירדנו לחמ"ל לתדריך.
-
-
בתור אחד שלא זוכר איפה המגורים שלו, זו התורנות בשבילי.
אני אעשה סיבובים סביב הבסיס, עד שאכיר אותו בע"פ.
זה משהו כמו חצי שנה סיורים...
-
-
הביאו לנו מוטורולה... מרגיש מבצעי.
העיקר כשמדברים עם החמ"ל, קצת מרגיש כאילו הגעתי לגן שושי...
חמ"ל: "מה? לא הבנתי... מי זה?"
-"אפשר את הגננת?"
-
-
סיימנו את הסיור, חוזר בחצות לחדר;
בשקט בשקט, לא להעיר אף אחד...
סוגר את הדלת... הולך כמו הפנתר הוורוד.. ואז מגלה שאין אף אחד בחדר...
התאמצתי לחינם...
-
-
כיוונתי לי שעון ל-4:30,
ורציתי להגיד לכם כמה זה קשה לקום ב4, והייתי עושה את זה, אם הייתי קם...
חמישה לחמש הנגד מתקשר אליי לשאול איפה אני, כשאני ברקיע השמיני.
בזכותו גיליתי שאפשר להתארגן גם ב-2 דקות.
-
-
סיור של 5 זה לא סיור של 11...
כולי פצוץ מעייפות, בקושי מדבר.
אני ואמיר גילינו שיש שירים הזויים ב-5 בבוקר בגלגל"צ.
גם העניין עם המוטורולה, ב11 זה מגניב, אני מדבר עם החמ"ל בווקי טוקי.
ב-5 זה סיוט. לא שומעים טוב את הקשר, ולא יודעים אם יש אישור להמשיך בסיור...
-
-
בסיור של 23:00 הקפצנו שלישה של 116 למגורים,
בסיור של 5:00 שאלתי את אמיר: "אין איזו שלישה להקפיץ?"
אמיר: "נראה לך?.. מי ער בשעות כאלה?
רק החיות..... ואנחנו...."
-
-
הגעתי לחמ"ל להחזיר להם את המוטורולה, דפקתי בדלת החזרתי והלכתי.
אח"כ גיליתי ששכחתי את הטלפון שם, אז חזרתי;
נכנסתי בלי לדפוק, אני רואה אור כבוי וכולם ישנים...
אמרתי להם לגבי יחידה בשיפוצים, ושצריך לשים לב.
"בסדר ביג'י, יא צהוב", ענה לי דוד החמליסט.
-
-
לאחר אמיר מכיבוי, קיבלתי את דורי מבינוי.
התקשרתי אליו, כדי להשיג טרמפ, ושאלתי בצורה יפה אם בא לו להיפגש ברחבת נגדים ב22:40.
הבן אדם נלחץ, וענה לי, "להיפגש? לא בא לי להיפגש איתך... אם אתה רוצה, אני אקפיץ אותך מהחנייה, וזהו".
-
-
דורי מגיע לחמ"ל, והוא אומר להם שהוא לא מכיר את הדרך, אז הם יצטרכו לסמוך עליי.
עם אמיר, זה היה 100 קמ"ש, תוך 40 דקות סיימנו.
עם דורי, זה 40 קמ"ש, תוך 100 דקות.
מרגיש כמו בדרך לטיול שנתי.
ואיך לא, בלי הנשק הסודי, הסיגריה.
-
-
התקשרתי לדווח על ברזי מים פתוחים שהושארו ביחידה מסוימת.
חמ"ל ענו לי, "תמשיך בסיור, וצא לקצונה".
-
-
סיור לפני אחרון.
לאט לאט אני מבין שאם הסיור הבא שלי מסתיים ביום חמישי ב-6 בבוקר, במקום לסיים אותו במגורים, אני יכול לסיים אותו בש.ג... 
אבל... אדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק...
מסתבר שהרמטכ"ל החביב שלנו, בדיוק הוריד פקודה שכולם מתייצבים לתדריך בטיחות מחר ב8:30.
מה 8:30? אני חייב השלמת שעות שינה!
אז המפקד שלי אמר לי בשמחה "אין בעיה, תוכל לעשות אותו ב12:30 או אפילו ב14:00, תישן כמה שצריך".
...
-
-
אז עם 40 דקות שינה, עליתי ליחידה כמו גדול והקשבתי לסיפורי בטיחות.
הכל כדי להגיע הביתה כמה שיותר מוקדם...
-
-
צה"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה